© 2014 by Ruti Donag. Proudly created with Wix.com

תפקידה השלישי של האקדמיה

November 20, 2016

בשנים האחרונות מתרחבת העמדה לפיה האקדמיה, לצד עיסוקיה במחקר ובהוראה, צריכה לגלות גם מחויבות ואחריות חברתית. פרויקט Tempus Esprit בו לקחו חלק מוסדות אקדמיים אירופיים וישראליים עסק בנושא בשלוש השנים האחרונות (1). התובנות והממצאים שעלו מהפרויקט וכן כלים ישומיים למימוש אחריות חברתית באקדמיה הוצגו לאחרונה בכנס שהתקיים בבצלאל - האקדמיה לאמנות ולעיצוב בירושלים.

 

מעורבות אקדמיה בקהילה

התפיסה לפיה האקדמיה צריכה לקחת על עצמה תפקיד חברתי משמעותי, לצד תפקידיה במחקר ובהוראה נובעת משתי סיבות עיקריות:

הראשונה קשורה להיבט המוסרי -ערכי. כפי שאמר פרופ' מארק שלוסברג, שהתארח בטכניון לפני כשנה: "זוהי מחויבותה המוסרית של האקדמיה לרתום את משאביה לטובת החברה" (2). הסיבה השניה קשורה למידת הרלוונטיות של האקדמיה בעידן הגלובלי, עידן בו "מקצועות היעוץ והמומחים האנושיים עומדים להפוך לתופעה פרימיטיבית ולא רלוונטית" (3).

בישראל, מעודדת המועצה להשכלה גבוהה את מעורבותם של מוסדות אקדמיים בחברה, ביחוד על ידי תקצוב הולך וגדל של קורסים משלבי עשיה חברתית (4).

סקר, שנערך במסגרת פרויקט Tempus Esprit בקרב חברי סגל, סטודנטים וסגל מינהלי העלה, כי שלוש האוכלוסיות הללו רואות חשיבות רבה הן במחויבות חברתית ( Social Responsibility)  והן למעורבות חברתית בפועל ( Social Engagement ) במערכת ההשכלה הגבוהה. אחת הדרכים להגברת המעורבות החברתית של מוסדות אקדמיים היא באמצעות פיתוח תכניות לימודים מעורבות - או קורסים משלבי עשיה חברתית. בפוסט זה אציג ממצאים עיקריים שעלו בקבוצת המחקר Tempus Esprit  ושהוצגו בכנס.

 

 בתמונה: סיור בחוות מכלי הדלק בקריית חיים עם תושבי המקום| תכנון וניהול מדיניות סביבתית | פרופ' דניאל אורנשטיין ואלה סגל | הטכניון. צילום: אלה סגל

 

מהם קורסים משלבי עשיה חברתית?

קורסים משלבי עשיה חברתית משלבים למידה תיאורטית עם מרכיב יישומי-חברתי. קורסים מסוג זה מאתגרים הן את המערכת האקדמית, שאינה מורגלת בסוג כזה של עשיה, והן את המורים ואת הסטודנטים - כולם נדרשים להשקעת זמן ומשאבים מרובה כדי להוציא פעילות כזו אל הפועל. במסגרת Tempus Esprit התקיימו קורסי פילוט בחמשת המוסדות הישראליים שלקחו בו חלק: אוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה העברית, בצלאל, מכללת תל חי והמרכז הבינתחומי בהרצליה. ראוי לציין כי לצד אלה, מתקיימים בשנים האחרונות עשרות קורסים משלבי עשיה חברתית במוסדות שנים בארץ, חלקם בתמיכת המועצה להשכלה גבוהה וחלקם לא. בטכניון מתקיימים מדי שנה כ- 20 קורסים אלה בתמיכת החממה החברתית (המתוקצבת על ידי המועצה להשכלה גבוהה). באוניברסיטת תל אביב, החלו השנה בתכנית המפעילה מעל 30 קורסים משלבי עשיה חברתית (5).

 

תנאים להצלחה 

מתוך המחקר שנערך במסגרת Tempus Esprit עלו מספר תנאים מקדימים הנדרשים להבטחת הצלחתם של קורסים משלבי עשיה:

1/ מספר הסטודנטים - לא יעלה על 25, ורצוי בין 15-20. כדי לשלב בתוך המערכת האקדמית עבודה עם קהילה חיצונית/ ארגון/ גוף שלישי אחר, נדרשת השקעה מרובה של זמן ומשאבים. עבודה כזו אינה אפשרית כאשר מספר הסטודנטים גדול מ- 25. נתונים אלה הולמים את הממצאים שלנו מנסיוננו בישום קורסים משלבי עשיה חברתית, בהם פועלים בדרך כלל צוותים של מספר סטודנטים עם שותפים מהקהילה. מנחי הקורס נדרשים ללוות את התהליך באופן אינטנסיבי ולתת תמיכה הן לתושבים והן לסטודנטים.

2/ משך הקורס - מומלץ שקורס משלב עשיה חברתית יתפרס על פני שני סמסטרים כדי לאפשר יצירת קשר מתמשך וכדי להצליח בשילוב הפן התיאורטי והפן המעשי. בטכניון, למשל, מרבית הקורסים הם סמסטריאליים ולכן אנו מעודדים קיום שני קורסים המשכיים בשני סמסטרים עוקבים כדי להתמודד עם הקושי.

3/ קרדיט אקדמי - ההמלצה העולה ממחקר זה, וכן ממחקרים נוספים שנערכו בעולם היא הענקת מתן קרדיט על העשיה החברתית, והעדפתו על פני עשיה התנדבותית.

4/ הגדרה ברורה של השותף בקהילה - כדי להצליח בקשר עם הקהילה, יש לעבוד עם שותף מוגדר וברור, המעוניין בשיתוף הפעולה. בנוסף, רצוי לחתום על הסכם/ מזכר הבנות המגדיר מה חלקם של השותפים השונים ומהי מחויבותם להצלחת הפרויקט.

5/ העסקת עוזר הוראה - בשל המאמץ הכרוך בתיאום הפעילות מול הגורמים השונים, מומלץ להעסיק סטודנט/ עוזר הוראה שיהיה אמון על הקשר בין המוסד האקדמי לשותפים החיצוניים.

 

תיאוריה ופרקטיקה

הקורסים שנבחנו במסגרת המחקר המוצג, שילבו עבודה עם שותף חיצוני לאקדמיה (תושבים/ ארגון קהילתי וכו'). קורסים אלה כוללים שילוב של ידע תיאורטי עם התנסות פרקטית. האיזון בין התיאוריה לפרקטיקה משתנה מקורס לקורס. הקורסים כוללים קריאת ספרות, מחקר ולמידה, בהם משתלבים לעתים גם התושבים/ השותפים החיצוניים.

 

 בסרטון: תהליך הקמת תחנת קריאה - ספריית רחוב במסגרת הקורס "אמנות ניידות ואקטיביזם" | איתן שוקר וד"ר דייגו רוטמן | בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב. מתוך: יוטיוב

 

מעורבות הקהילה בפיתוח הקורס

מממצאי הפילוט שנערך במסגרת מחקר זה, עולה, כי מומלץ לקיים מפגש מקדים בין צוות הפקולטה לבין השותפים בקהילה. נהוג להתייחס אל הקורסים האקדמיים כאל "נכס" של הפקולטה ולכן ישנה חשיבות לתיאום ציפיות, שיוביל בהמשך לאבטחת איכות הפעילות האקדמית. עם זאת, חשוב לאפשר לשותפים בקהילה להציע רעיונות, להציג תקדימים ולבקש לכלול מרכיבים או פעילויות מסוימים כחלק מהשותפות. יש לציין, כי בחלק מהקורסים משלבי העשיה החברתית. בחירת השותפים נעשית רק במהלך הסמסטר. במקרים אלה יש לתת לסטודנטים ולשותפים בקהילה את התמיכה הדרושה כדי להבטיח את הצלחת השותפות.

המלצה חשובה נוספת היא כי צוות הקורס יפגש עם השותפים בקהילה טרם פתיחת הקורס כדי לבצע תהליך מקדים של תיאום ציפיות.

 

הכנת הסטודנטים לקראת הפעילות המשותפת

לעתים קרובות אנו מניחים כי סטודנטים יודעים כיצד לגשת לעבודת שטח. בפועל, יש צורך בהכנה קפדנית של הסטודנטים לקראת המפגש ובהתיחסות לסוגיות אתיות, פרקטיות ורגשיות העשויות לעלות. כך לדוגמה ראינו, במהלך פעילות החממה החברתית כי סטודנטים לאדריכלות מדווחים על המפגש עם הקהילה כ"מטלטל". הסטודנטים נדרשים לפתח כלים חדשים, שאינם חלק מארגז הכלים הנלמד בהכשרה המקצועית שלהם כדי לתקשר בצורה טובה עם תושבים שאינם בעלי רקע מקצועי כשלהם. כדי להכין את הסטודנטים בצורה טובה למפגשים כאלה, אנו נעזרים באנשי מקצוע מתחום העבודה הקהילתית/ סוציולוגיה/ אנתרופולוגיה וכיוב'.

 

הערכה ומתן ציון

איך נותנים ציון לעבודת סטודנט בקורס המשלב עבודה עם קהילה? קורס כזה הרי מטיל על הסטודנט משימות נוספות מעבר לנדרש בקורס ודורש ממנו כישורים נוספים מלבד הכישורים האקדמיים ה"רגילים". המחקר מציע מודל משולש לפיו כל אחד מהשותפים מעריך את התרומה שהפיק: הפקולטה, הקהילה והסטודנט. מודל זה נותן ביטוי לתפיסת השותפות והסולידריות שקורסים אלה מבקשים להוביל ואינו משאיר את ההערכה באופן בלעדי בידי המוסד האקדמי.

 

הסכם בין המוסד האקדמי לשותף בקהילה

המחקר מציע באופן ברור, לשרטט קווים מנחים במעין הסכם/ מזכר הבנות בין השותפים לפרויקט. מסמך כזה חשוב לצורך תיאום ציפיות, הבטחת התנסות משמעותית של הסטודנטים והבטחת שלומם וביטחונם. כמו כן, מסמך כזה מסייע להגדרת המחויבויות של הצדדים ומוודא את רצינותם ונכונתם להשקיע. 

 

הגדרת התוצרים הלימודיים

צוות המחקר סבור כי לקראת כניסה לפרויקט משותף עם הקהילה יש להגדיר איזה ידע ירכשו הסטודנטים בקורס ומה יוכלו לעשות בעזרתו.

 

הערכה ומשוב

בהקשר של מתן משוב לפעילות במטרה להעריך את הצלחתה, מציע צוות המחקר גם כאן את המודל המשולש: פקולטה, קהילה וסטודנט. את ההערכה ניתן לבצע באמצעות שאלונים, ראיונות, קבוצות מיקוד וכו'.

 

לאור הממצאים שעלו במחקר, ולצורך המשך פיתוח המחקר בתחום, השיק צוות המחקר מאגר ידע פתוח הכולל מידע אודות קורסים משלבי עשיה שפעלו במוסדות שונים בארץ. במאגר ניתן למצוא תוצרים של הקורסים הללו, מאמרים הקשורים אליהם וחומרים נוספים. בהמשך יהיה ניתן להוסיף חומרים למאגר במטרה להעשיר את הידע הקיים בתחום ולאפשר למידת עמיתים. מוזמנים לבקר : אקדמיה אחראית חברתית www.asocialr.com

 

הערה: פוסט זה נכתב בהתבסס על דוח המחקר של פרויקט Tempus Esprit בנושא קורסים משלבי עשיה חברתית. התרגום התבצע על ידי באופן חופשי והוא כולל תקציר תמציתי של הממצאים. לקריאת המסמך המלא ולהורדתו: https://goo.gl/qE5RFo

 בתמונה: אתר הבית של מאגר הידע "אקדמיה אחראית חברתית" | צילום מסך מתוך: www.asocialr.com

 

(1) אתר האינטרנט של הפרויקט

(2) The Urban Laboratory, Technion website, 16.11.20015

(3) "האם הרשת חכמה מאיתנו?" פרופ' שיזף רפאלי, כלכליסט, 10.9.2012

(4) אתר המועצה להשכלה גבוהה

(5) אתר התכנית מתחברים פלוס, אוניברסיטת תל-אביב

Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now