© 2014 by Ruti Donag. Proudly created with Wix.com

Public Engagement

June 27, 2018

 

הקדמה

כתבתי כאן בעבר על המעורבות החברתית כתפקידה השלישי של האקדמיה (1). אבל מהי מעורבות חברתית באקדמיה ואיך ניתן להגדיר אותה? אנסה לעשות סדר. ראשית מספר מונחים והגדרות:

  • Service Learning למידה בשירות הקהילה - רעיון שהתפתח בארצות הברית בעקבות הקמתן של אוניברסיטאות קתוליות בשכונות מצוקה, כחלק מאידיאולוגיה של שירות לקהילה (2). הרעיון היה לשלב בין המטרות האקדמיות של הלמידה לבין המטרות והצרכים של הקהילה ולהקנות לסטודנטים חוויית למידה משמעותית והתנסות מעשית. משנות ה- 2000 החלה התרחקות מהמונח Service Learning לטובת חלופות שונות הנותנות ביטוי לתפיסה שוויונית והדדית יותר של שותפות בה משתתפים סטודנטים, תושבים, מרצים וכיו"ב (3).

  • Public Engagement - מושג רחב המתאר סוגים שונים ומגוונים של מעורבות האקדמיה בחברה. לפי ההגדרה של NCCPE - רשת הפועלת לקידום מעורבות חברתית באקדמיה בבריטניה: "כל הדרכים בהן ניתן לחלוק או לשתף את הציבור במשאבים ובידע שיש באקדמיה ובמחקר. זהו תהליך דו-כיווני המערב אינטרקציה והקשבה במטרה להביא לתועלת הדדית" (4). הגדרה נוספת, לפי אוניברסיטת בריסטול בבריטניה (5): "כל הדרכים בהן אנשי אקדמיה וסטודנטים מקיימים קשרים ואינטרקציה עם הציבור הרחב, מפיתוח משותף של רעיונות למחקר ועד שיתוף ממצאי המחקר עם קהל רב ככל שניתן. המעורבות מהווה הזדמנות להחלפת רעיונות, מידע וללמידה הדדית".

  בתמונה: Images of Public Engagement - תחרות צילום של פרויקטי מעורבות חברתית, NCCPE 

 

בעברית אין תרגום מדויק למונח Public Engagement. בעבר נעשה ניסיון להבחין בין מחויבות חברתית: הקשורה לפעילות האקדמית ומלווה על ידי מורים וחברי סגל (קורסים, מחקרים, התמחויות ופרויקטים המקנים קרדיט אקדמי) לבין מעורבות חברתית: הכוללת פעילויות חברתיות שאינן קשורות בהכרח להוראה ולמחקר, כמו התנדבות של סטודנטים, מורים וחברי סגל (6), אולם על פי רוב נעשה שימוש במונח הכללי מעורבות חברתית כדי לתאר את כלל הפעילויות הקשורות באינטרקציה עם הציבור הרחב.

 

רקע

המעורבות החברתית התפתחה באקדמיה על רקע תהליכים שהתחוללו הן בתוך האקדמיה והן מחוצה לה: בתוך האקדמיה, החלו להישמע שאלות הנוגעות לתהליכי יצירת הידע, דרכי הוראה ולמידה ושאלות הקשורות למקומה של האקדמיה ולרלוונטיות שלה. מחוץ לאקדמיה, התחוללו שינויים כלכליים חברתיים ופוליטיים כמו צמצום מדיניות הרווחה, העמקת פערים, התפשטות ערכים של מעורבות אזרחית ועוד (7). 

במהלך העשורים האחרונים התפתחו בעולם, ובשנים האחרונות גם בישראל סוגים מגוונים של מחויבות חברתית: collaborative research (מחקר משתף), citizen science (מדע אזרחי), community engagement (מעורבות קהילה), community based learning and research (הוראה ומחקר מבוססי קהילה), outreach ואחרים. דרכי הפעולה של הפרויקטים שונות ומגוונות, אך המטרה המשותפת של כולם היא יצירת קשרים ושיפור האינטרקציה בין החברה לבין המוסדות האקדמיים (8).

 

כדי לקדם את התחום בישראל, הוקמה בשנת 2006 בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שותפות אקדמיה קהילה (9) - גוף הפועל לקידום המחויבות ההדדית בין המוסדות להשכלה גבוהה, הסטודנטים, והקהילה – למען עשייה לצדק חברתי וזכויות אדם בחברה הישראלית. השותפות עוסקת בלמידת עמיתים, מחקר אודות מעורבות חברתית באקדמיה וכן עידוד, ליווי ותמיכה בפעילויות של מעורבות חברתית במוסדות השונים. השותפות תמכה במהלך השנים בעשרות קורסים משלבי עשיה חברתית ובכך תרמה להתפתחות תחום ידע זה ולמיסודו.

בשנת 2011 אימצה המועצה להשכלה גבוהה את תפיסת המעורבות החברתית כתפקידה השלישי של האקדמיה והחלה לתקצב מוסדות המעוניינים לייסד שותפויות אקדמיה קהילה (10). בעקבות זאת הוקמה החממה החברתית בטכניון לצד תכניות ופרויקטים נוספים במוסדות אחרים. 

בטקס הענקת פרסים לחוקרים ולסטודנטים מצטיינים שהתקיים לאחרונה בירושלים, אמרה יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה פרופ' יפה זילברשץ: "לאקדמיה ישנם מספר תפקידים. המחקר וההוראה הם תפקידיה הקלאסיים, אולם יש לאקדמיה תפקיד נוסף חשוב של אחריות חברתית, אשר מעורבות האקדמיה בקהילה היא אחד המרכיבים שלה, לצד פתיחת המערכת והנגשתה לאוכלוסיות נוספות ומגוונות... עשייה איכותית תנצל את משאבי האקדמיה לטובת סביבתה הקרובה, תתרום ותחזק את השפעות האקדמיה על החברה הישראלית" (11).

 

השפעת המעורבות החברתית על מערך ההשכלה הגבוהה (12)

  • המעורבות החברתית מאפשרת לסטודנטים לקיים קשרים עם החברה, לעסוק בנושאים עדכניים ובכך מגבירה את הרלוונטיות של האקדמיה.

  • המעורבות מסייעת למוסדות להגביר את השקיפות ומאפשרת מסירת דיווח אודות פעולותיהם הממומנות מכספי ציבור.

  • המעורבות מכוננת שותפויות עם גורמים נוספים ובכך חושפת את המשתתפים לסוגי ידע מגוונים ומייצרת ערך סינרגטי.

  • מעורבות הציבור באקדמיה מאפשרת לציבור להשתמש בממצאי המחקר כדי להשפיע על מדיניות.

  • המעורבות מאפשרת להשיג אימפקט, נושא הנמצא בסדר עדיפות גבוה גם בקרב הגורמים המממנים.

  • מעורבות חברתית במסגרת האקדמיה מקנה לסטודנטים כישורים רכים הנדרשים לחיים המקצועיים העתידיים שלהם. 

    בתמונה:  תערוכה אינטראקטיבית המשתפת את קהילת הטכניון בתוצרי מחקר. פעילות במסגרת הקורס שיטות מחקר איכותניות למתכננים. מנחה: ד"ר אפרת איזנברג

 

הזדמנויות חדשות הנוצרות בעקבות מעורבות חברתית באקדמיה (13):

  • פיתוח כיוונים חדשים למחקר, כאלה המגיעים מ"השטח"

  • שיתופי פעולה עם גופים וגורמים מחוץ לאקדמיה

  • הקניית כישורי תקשורת וכישורים רכים לסטודנטים

  • אפשרות להרחבת הקונטקסט המחקרי

  • הגברת הרלוונטיות ומשיכת סטודנטים חדשים

  • הזדמנות למימוש ולסיפוק אישי עבור הסטודנטים

  • אפשרויות חדשות למימון ולגיוס כספים

       

      מה עוד צריך לקרות?

      במאמר שהתפרסם לאחרונה בבלוג של NCCPE נטען, כי בעוד תרומתה של האקדמיה לקידום הכלכלה והעולם העסקי זוכה להערכה ולהכרה בשל הבנת הנחיצות שלה לפיתוח ידע, חדשנות ומנועי צמיחה, הרי שתרומתן של האוניברסיטאות לחברה האזרחית לא זוכה לחשיפה ואינה מוכרת דיה.

      לדברי הכותב, חלק מהבעיה נובע מחוסר מודעות של מקבלי ההחלטות לפעילות הענפה של המוסדות האקדמיים בחברה האזרחית ולפוטנציאל התרומה של המוסדות האקדמיים בזירה זו. הפתרון, לטענתו צריך להיות בהדגשת התועלות של המעורבות החברתית, בעיקר בהקשר תרומתה לטיפוח חברה טובה וצודקת יותר על ידי קידום ערכים של הוגנות, צדק חברתי, אזרחות, סובלנות ועוד.

      בנוסף, קורא המאמר להפיכת האוניברסיטאות לשחקן מרכזי ומשמעותי גם בזירה החברתית, מתוך הבנה שכלכלה טובה יותר צועדת יד ביד עם חברה טובה יותר (14).

       

      מעורבות חברתית באקדמיה הישראלית

      לאחרונה, קיבלו חוקרים וסטודנטים פרסים על הצטיינות חברתית באקדמיה, ביניהם גם שלושה סטודנטים מהטכניון שפעלו בשכונת נוה פז במסגרת החממה החברתית. להלן דוגמאות למעורבות חברתית במוסדות נוספים בארץ:

      • היחידה למעורבות באוניברסיטת תל-אביב (15) - היחידה מפעילה תכניות חברתיות מגוונת ביניהן תכנית מתחברים המאפשרת לסטודנטים להשתלב בארגונים חברתיים שונים, להיחשף לסוגיות חברתיות ולתרום מהידע שלהם. בנוסף, מפעילה היחידה עשרות קורסים משלבי עשיה חברתית ולאחרונה קיבלה האוניברסיטה החלטה לפיה כל סטודנט יידרש להשתתף בקורס משלב עשיה במהלך התואר. על פעילות זו זכתה היחידה לפרס המוסד המצטיין בתחום המעורבות החברתית מטעם המועצה להשכלה גבוהה. היחידה פועלת תחת דיקנאט הסטודנטים.

      • פרויקט הדגל למניעת הדרה ולקידום סולדיריות חברתית - אוניברסיטת חיפה (16) - הפרויקט פועל בעיקר בשכונות מערב חיפה ומפעיל קורסים משלבי עשיה חברתית, חממת מחקר ופרויקטים משותפים לסטודנטים ולקהילות שונות. הפרויקט פועל תחת לשכת הרקטור באוניברסיטה. בנוסף, באוניברסיטה פועלת יחידה למנהיגות חברתית תחת דיקנאט הסטודנטים המפעילה תכניות חברתיות.

      • המכללה האקדמית ספיר (17) - במסגרת היחידה למעורבות חברתית פועלים קורסים משלבי עשיה חברתית, הרצאות בקהילה ופרויקטים שונים המקנים לסטודנטים מלגות תמורת עשיה חברתית עם קהילות שונות. לצפיה בסרטון של היחידה.

       

      החממה החברתית בטכניון

      החממה החברתית פועלת כאמור משנת 2011 בתוך הטכניון. החממה עסקה בשנים הראשונות בסוגיות הקשורות לאדריכלות ותכנון ופעלה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, אולם בשנים האחרונות הפעילות הולכת ומתרחבת, ומערבת פקולטות ותחומי ידע מגוונים, ביניהם: הנדסת תעשיה וניהול, מדעי המחשב, הנדסת חשמל, חינוך למדע וטכנולוגיה ועוד.

      מיקומה של החממה בתוך אוניברסיטת מחקר מדעית טכנולוגית מהווה הזדמנות גדולה. מעבר לכל היתרונות שהוזכרו לעיל, המאפיינים היחודיים של הטכניון מהווים הזדמנות להנגשת ידע טכנולוגי לקהילות שונות, לקיום פרויקטי מחקר משותפים, לחשיפת הציבור הרחב למדע ולהעשרת הידע האקדמי בקולות חדשים המגיעים מחוץ לקמפוס. שיתוף פעולה בין הטכניון לקהילות מקומיות יכולים לתרום לכל השותפים וליצור ערך סינרגטי. לצד אלה, השותפות יכולה להקנות לסטודנטים כישורים רכים - מעבר לכישורים הטכניים, ולסייע להם בפיתוח קריירה בעתיד.

      לצד ההזדמנות קיימים אתגרים רבים בקידום החממה בטכניון, ביניהם: היעדר ידע תומך מתחומי מדעי הרוח והחברה, הצורך באימוץ דרכי חשיבה חדשות ובהתאמת התכנים ופיתוח מתודולוגיות חדשות והקושי בפיתוח מודל גמיש, המותאם לאופי ולצרכים של הטכניון.

      לאחרונה, פרסם מוסד נאמן הממוקם בטכניון מחקר אודות חינוך מהנדסים במאה ה- 21. המחקר עוסק בצורך בשינוי ההכשרה הניתנת כיום למהנדסים ובצורך להקנות, לצד הכישורים הטכניים כישורים נוספים, ביניהם כישורים רכים כמו תקשורת, ניהול צוות, כושר שכנוע ועוד (18) (19). פעילות החממה החברתית הכוללת קורסים אקדמיים, מחקר ופרויקטי גמר בשיתוף ארגוני חברה אזרחית, קבוצות תושבים, מוסדות ורשויות מקומיות מאפשרת לקדם מטרות אלה, להקנות לסטודנטים ולמורים התנסות, כלים ומיומנויות בעלי ערך וכן לקדם מטרות חברתיות ולהוביל לחברה מגוונת, צודקת וחזקה יותר.  

        

       

      מקורות:

      (1) תפקידה השלישי של האקדמיה, רותי דונג

      (2) למידה מהצלחות של קורסים משלבי עשייה חברתית בישראל, דפנה גולן ויונה רוזנפלד. גילוי דעת, 7, 36-13.

      (3) שם

      (4)  National Co-ordinating Center for Public Engagement

      (5) What is Public Engagement, University of Bristol

      (6) על מעורבות ומחויבות חברתית באקדמיה ניתן יהיה לקרוא בהרחבה בספר שהחממה החברתית מוציאה לאור: בין מחויבות למעורבות - אקטיביזם חברתי באקדמיה, בעריכת פרופ' רחל קלוש, שלי חפץ ורותי דונג

      (7) שותפות אקדמיה קהילה, דוח שנתי מסכם, כץ ועמיתים, 2007.

      (8) What is Public Engagement, University of Bristol

      (9) שותפות אקדמיה קהילה

      (10) מעורבות אקדמיה בקהילה - 47 מלש"ח לקידום הנושא במסגרת התכנית הרב שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה, אתר המועצה להשכלה גבוהה

      (11) פרסים לחוקרים ולסטודנטים מצטיינים על מעורבות בקהילה, YNET, 6.6.18.

      (12) What is Public Engagement

      (13) שם

      (14) Where have all the universities gone? The quest for civic engagement)

      (15) היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטת תל אביב

      (16) פרוייקט הדגל של אוניברסיטת חיפה למניעת הדרה ולקידום סולידריות חברתית

      (17) היחידה למעורבות חברתית במכללה האקדמית ספיר

      (18) המצוקה של ההיי-טק: כך נראים הבוגרים של החוגים להנדסה ומדעי המחשב, The Marker, 26.6.16

      (19) חינוך מהנדסים במאה ה- 21: חינוך גלובלי ונגזרות למדינת ישראל, מוסד נאמן, מרץ 2018

    Please reload

    This site was designed with the
    .com
    website builder. Create your website today.
    Start Now