top of page

הזדמנויות ואתגרים בשותפויות אקדמיה קהילה (חלק א')

שותפויות אקדמיה-קהילה קיימות בעולם, וביחוד בארצות הברית מזה שנים רבות. המושג Service Learning התפתח כתוצאה מהקמתן של אוניברסיטאות קתוליות בשכונות מצוקה. החל משנות ה- 2000 ישנה התרחקות ממונח זה וגובר השימוש במונח שותפויות אקדמיה-קהילה הנובע מתוך תפיסת הדדיות ורצון ליצור שותפות משמעותית על בסיס יחסים שוויוניים (1).

בהקשר זה ראוי לציין, כי בארצות הברית קיימת מסורת ארוכת שנים הקושרת בין המוסד האקדמי לבין הסביבה בה הוא פועל. תפיסה זו, נובעת מהחלוקה ההיסטורית ל- "Land Grants" במסגרתה ניתנו לאוניברסיטאות שטחי קרקע לצורך הקמת מוסדות אקדמיים שיעסקו במחקר תוך מתן מענה לצרכים של האוכלוסייה המקומית. לאחרונה, התארגנה קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת ברקלי, הדורשת מהאוניברסיטה לממש את מחויבותה לקהילה בסביבתה היא יושבת ולהקצות שטחים לטובת פעילות של מעורבות חברתית -ר' תמונה.


סיבות נוספות התורמות להתפתחותן של שותפויות אקדמיה קהילה הן - בתוך האקדמיה: שאלות פדגוגיות הקשורות ליצירת ידע ולבעלות על הידע, לדרכי הוראה ולרלוונטיות של האקדמיה, ומחוץ לאקדמיה: תהליכים כלכליים חברתיים ופוליטיים המתרחשים מחוץ לאקדמיה והגורמים לצמצום מדיניות הרווחה, העמקת הפערים החברתיים והתפשטות ערכים של מעורבות אזרחית (2).



ההזדמנויות בשותפות אקדמיה-קהילה

כינון שותפות בין האקדמיה לקהילה מהווה הזדמנות להשגת מטרות חשובות ואפשרות לתועלת מרובה לכל המעורבים:

  • אופקים חדשים - שותפות בין האקדמיה לקהילה מאפשרת לציבור הרחב להיחשף לידע המצוי באקדמיה. לסטודנטים, למידה כזו מאפשרת לשלב בין הידע האקדמי לידע הנלמד מהקהילה ומהעשיה (3). שיתוף ידע דו כיווני זה מעודד חדשנות ויצירתיות (4).

  • רלוונטיות - שותפות אקדמיה קהילה מהווה הזדמנות עבור האקדמיה להגיב לאירועים המתרחשים בחברה ובכך להגביר את הרלוונטיות שלה (5). לדוגמה, בעקבות השריפה הגדולה שהתרחשה בחיפה בסוף שנת 2016, הוחלט בטכניון לקיים סדרת אירועים המגיבים לשריפה, ביניהם: ועדת מומחים, קורסים אקדמיים, הרצאות לקהל הרחב ועוד. הפעילות מתקיימת ביוזמה של המסלול לאדריכלות נוף בטכניון ובשיתוף החממה החברתית, עיריית חיפה וגופים נוספים.

  • מיומנויות המאה ה- 21 - המפגש של האקדמיה עם הקהילה מאפשר לסטודנטים לרכוש מיומנויות הנדרשות לעולם העבודה העכשווי, ביניהן: מיומנויות חשיבה (כמו פתרון בעיות, קבלת החלטות, יצירתיות וחדשנות); מיומנויות מקצועיות (כמו שיתוף פעולה, תקשורת וניהול) ומיומנויות חברתיות (כמו תקשורת בין אישית) (6).

  • הצלחה – מחקרים שנערכו בארצות הברית מצאו, כי סטודנטים שהיו מעורבים בפעילות חברתית בזמן לימודיהם, הגיעו להישגים גבוהים יותר. כמו כן, נמצא כי ישנה חשיבות רבה לקיום דיון קבוצתי ובמעורבות מרצים בתהליך (7).

  • רישות חברתי - השותפות מספקת הזדמנות ליצירת קשרים בין המשתתפים ולחיזוק מעמדם. הרישות של הארגונים החברתיים קשור בדרך כלל לארגונים הפועלים לצדק חברתי ופחות לאקדמיה, וזו הזדמנות עבור שני הצדדים להרחיב את מעגלי ההיכרות ואת הקשרים המקצועיים, ולצד אלה להרחיב את הידע ולזכות במוניטין והכרה.

  • חיזוק החברה - לשותפות של האקדמיה עם הקהילה יש פוטנציאל לחזק את החברה, הן באמצעות עבודת הסטודנטים עם התושבים והן בכך שהסטודנטים עצמם מפתחים תפיסה חברתית המגבירה את מחויבותם להשתתף בפעילות אזרחית (8).

האתגרים בעבודה מחוץ ל"מגדל השן"

העבודה מחוץ לקמפוס אינה עניין של מה בכך עבור האקדמיה. בין אם מדובר בקורס חד פעמי, פעילות שנתית או מתמשכת, היציאה ממגדל השן מזמנת אתגרים רבים. להלן כמה מהם:

  • גיוס שותפים בתוך האקדמיה - העבודה מחוץ לקמפוס דורשת השקעת זמן מרובה, חשיבה מחודשת על תכני הקורס והתאמתם ליציאה מחוץ לקמפוס ולצד אלה גם אתגרים לוגיסטיים לא פשוטים. בנוסף, המעורבות החברתית אינה מקנה קרדיט לחבר הסגל, ולפיכך, אלה מהווים חסם עבור חלק מהשותפים הפוטנציאליים להשתתפות בפעילות.

  • מטרות שונות, צרכים שונים - גם בבואו לפעול בקהילה, למוסד האקדמי יש בראש ובראשונה מטרות אקדמיות הקשורות להכשרת הסטודנטים, והפרויקטים הנבחרים נדרשים לענות על צרכים אלה ורק אחר כך על צרכי הקהילה (9). המתח בין המטרות השונות יוצר קונפליקטים עליהם יש לגשר. לדוגמה, סטודנטים לתכנון פעלו לאחרונה באחת השכונות בחיפה. לאחר שלב ההיכרות הראשוני, הציעו הסטודנטים לכתוב תכנית אסטרטגית לשכונה. הרעיון זכה לתמיכה ולעידוד מצד המנחים האקדמיים, אך נתקל בהתנגדות מצד אנשי הקשר בקהילה, שביקשו לראות פרויקט פיזי ותוצר ממשי בשכונה.

  • המשכיות - קורסים משלבי עשיה חברתית מהווים נתח משמעותי מהמעורבות החברתית המתקיימת באקדמיה (10). קורסים אלה מתפרשים בחלק מהמוסדות על פני שנה שלמה, ובחלקם (כמו בטכניון) על פני סמסטר. בשני המקרים, סיום הקורס מביא להפסקה בפרויקט, פוגע בהמשכיות שלו וגורם לחוסר אמון מצד הגורמים בקהילה. במחקר שנערך בנושא, הציעו סטודנטים לקיים פעילות המשכית גם בחופשת הסמסטר כדי לאפשר עקביות (11). גם בקורס תכנון עם הקהילה, שהתקיים בטכניון בהנחיית פרופ' רחל קלוש וד"ר טל שמור, ביקשו הסטודנטים להמשיך את הפעילות, גם אם בהתנדבות, לאחר תום הסמסטר כדי לאפשר סיום של התהליך מול התושבים עימם עבדו.

  • מפגש עם קהילות מודרות - המפגש עם קהילות מודרות במסגרת הפעילות החברתית באקדמיה מחזק מצד אחד, ומצד שני עשוי להיות מטלטל ומאיים (12). ליווי הסטודנטים בתהליך העבודה מורכב ומחייב ידע ומיומנויות שלא תמיד נמצאים בארגז הכלים של המרצים, בפרט באוניברסיטת מחקר כמו הטכניון. במפגשים אלה, נתקלים הסטודנטים לעתים במצוקה קשה, בכעס ובקיפוח הנמשכים שנים ארוכות. לדוגמה, כאשר סטודנטים לארכיטקטורה נפגשו עם פעילה חברתית בעיר מסוימת, ושאלו: "אילו צרכים יש לכם? מה אנחנו כסטודנטים לאדריכלות יכולים לשפר?" תשובתה הייתה שקודם כל צריך לטפל בבעיות האפליה והקיפוח שהחלו לפני שנים ורק אחר כך אפשר יהיה לדבר על צרכים. כך שהסטודנטים יצאו בתחושת החמצה ותסכול.

בתמונה: תערוכת תוצרי קורס שעסק במושבה הגרמנית בחיפה בהנחיית: ד"ר אפרת איזנברג ומור שילון, סמסטר חורף 2016.

קשיים ניהוליים ותפעוליים - בנוסף לכל האמור לעיל, שותפות בין האקדמיה לקהילה מזמנת קשיים נוספים:

  • אנרגיה ומשאבים - שותפות בין האקדמיה לקהילה דורשת השקעה רבה של אנרגיה ומשאבים. הפירות של תהליך כזה נראים לאחר זמן ממושך ותהליך ארוך. עובדה זו עומדת בסתירה לעבודה האקדמית, אשר – לפחות בהקשר של ההוראה הינה קצרה וממוקדת בטווח זמן קצר.

  • עומס - עבודה חברתית במסגרת קורס אקדמי, יוצרת עומס רב יותר על הסטודנטים והמרצים, זאת בשל הוספת הנדבך של היציאה מהקמפוס ועבודה עם גופים חיצוניים בעלי השתייכות ארגונית ומגזרית שונה. המרצים הלוקחים על עצמם פרויקטים מסוג זה אינם מתוגמלים על העבודה הנוספת שהם עושים. העומס מהווה חסם גם עבור הסטודנטים, המתמודדים עם עומס רב גם ללא המרכיב החברתי הנוסף.

  • תקציב - כדי לקיים שותפות יש צורך בגיוס תקציב. לא מדובר על תקציב מזדמן, או חד פעמי, אלא תקציב קבוע, שיבטיח את קיומה של הפעילות לאורך זמן ויאפשר תכנון רב שנתי. במקרים רבים השותפויות פועלות על בסיס תקציב חד שנתי המגביל את יכולתן לפעול בצורה יעילה ולתכנן את המהלכים הבאים שלהן.

  • לוגיסטיקה - היציאה מחוץ לקמפוס כרוכה בתיאומים רבים ובקשיים לוגיסטיים כמו נסיעות, תכנון זמן, וכן סוגיות משפטיות כמו ביטוח, זכויות יוצרים, אחריות וכיוב'.

אתגרים אלה הופכים את היציאה של האקדמיה מ"מגדל השן" למורכבת. כדי שאפשר יהיה לקיים סוג חדש וייחודי זה של פעילות אקדמית, יש צורך גם בשינוי שיטות העבודה, פיתוח מתודולוגיות לעבודה עם קהילות, תמיכה אקדמית, לוגיסטית ומשפטית.

בחלק הבא של הפוסט אציג מספר עקרונות הכרחיים לניהול שותפויות אקדמיה-קהילה.




מקורות:

(1) גולן ואח', "למידה מהצלחות של קורסים משלבי עשיה חברתית בישראל", גילוי דעת, גיליון אביב (2015) (להלן: "למידה מהצלחות").

(2) כץ ואח', "שותפויות אקדמיה קהילה – דוח שנתי מסכם", מכון צפנת (2007).

(3) "למידה מהצלחות".

(4) Deborah Warr & Richard Williams, Two Steps Forward, One Step Back, 9, International Journal of Community Research and Engagement, 22 (2016

(5) שם.

(6) Marilyn Binkely, Ola Erstad, John Herman, Senta Raizen, Martin Ripley, May Miller-Ricci & Mike Rumble, Defining Twenty First Century Skills, Assessment and Teaching of 21st century skills (2012).

(7) גולן ואח', "פעילות סטודנטים לשינוי חברתי – מיפוי העבר למען העתיד, טיוטה לדיון" (2005) (להלן: "דוח מיפוי").

(8) "למידה מהצלחות".

(9) "דוח מיפוי".

(10) בשנת תשע"ו תקצבה המועצה להשכלה גבוהה כ- 80 קורסים כאלה. קורסים נוספים פועלים בתקצוב המוסד.

(11) "למידה מהצלחות".

(12) שם.


bottom of page