© 2014 by Ruti Donag. Proudly created with Wix.com

הזדמנויות ואתגרים בשותפויות אקדמיה קהילה (חלק ב')

April 5, 2017

בפוסט הקודם דיברנו על הרקע להתפתחותן של שותפויות אקדמיה קהילה, על ההזדמנויות שהן טומנות בחובן וכן על האתגרים. בחלק זה אציג את התנאים והעקרונות ההכרחיים, לדעתי להצלחתן של שותפויות כאלה:

  1. ניהול התהליך – כדי להחזיק בהצלחה שותפות ארוכת טווח, חיוני להעמיד בראשה אדם מקצועי, שירכז את הפעילות, ינהל אותה בראייה מערכתית, יקדם אותה בתוך המוסד ומחוצה לו ויעסוק באופן בלבדי בפיתוחה. אותו אדם ילווה את הפעילות לאורך זמן, יוודא שהיא עומדת בסטנדרטים הנדרשים, ירחיב את מעגלי השפעתה, יאסוף את הידע ויוכל לייעץ לשותפים וללוותם בתהליך.

  2. תיאום ציפיות – אחד הדברים החשובים ביותר הוא תיאום ציפיות עם הקהילה, הארגון או הרשות המקומית שעובדים עמם. פעמים רבות אנו נוטים להתייחס לקהילות, ובייחוד לקהילות חלשות, כאל "קהל שבוי", כזה שישמח לשתף פעולה בכל עת. אבל דווקא כשמדברים על שותפות, חשוב לבחון קודם כול מול הקהילה מה הם צרכיה, אם היא מעוניינת בשיתוף פעולה עִמנו. חשוב להציג בכנות מה בכוונתנו לעשות, מה הפוטנציאל של הפרויקט המשותף, מה ניתן להשיג באמצעותו (וגם מה לא), כמה זמן נפעל במקום ועוד כיוצא באלה. במהלך עבודתנו נוכחנו לדעת, שכאשר מדלגים על השלב הזה ומגיעים למקום בלי לתאם ובלי שאיתרנו שותף מחויב ומעוניין, הפרויקט נדון לכישלון.

  3. פיתוח תורה של עבודת שטח – יציאתם של קורסים אקדמיים אל השטח מחייבת לפתח ידע ייחודי שבדרך כלל אינו מצוי בידי המרצים או הסטודנטים. ידע כזה נחוץ כדי להצליח בעבודה המורכבת עם שותפים מחוץ לקמפוס. בפרויקט אקדמיה-קהילה שנערך באוסטרליה נמצא, שרק לאחר גיוס איש צוות מתחום פיתוח הקהילה, הצליחה השותפות לפרוץ דרך וליצור קשר אפקטיבי עם התושבים (1). החממה החברתית משמשת כיום כגוף בעל הידע החברתי-הקהילתי בטכניון, ובמידת הצורך אנו נעזרים גם באנשי מקצוע מתחום העבודה הקהילתית או במומחים חברתיים אחרים.

  4. מימון – יש לגייס תקציב קבוע ומתמשך שיבטיח לאורך זמן את קיומה של השותפות. חשוב לציין שכיום החממה נסמכת על תקציב שנתי, וזה מקשה על בנייתן של תכניות רב שנתיות, על התפתחות התכנית ועל הבטחת ההמשכיות.

  5. תיווך עם הקהילה: הסתייעות בגורם חיצוני המכיר את הקהילה – קשה ליצור קשרים, לבנות אמון, להכיר את הקהילה ולבצע פרויקט במהלך סמסטר אחד. ולכן כדאי להסתייע בגורם מתווך כמו עובד קהילתי המכיר את השכונה, ארגון חברתי, בית ספר או מתנ"ס, היכולים לקצר תהליכים, וחשוב מכך – גורם כזה בדרך כלל נשאר בסביבה, גם כשאנחנו מסיימים את הפרויקט.

  6. מדידה והערכה – התנהלותם של קורסים המשלבים מעורבות חברתית שונה מזו של קורסים הנלמדים בשיטות אקדמיות מסורתיות. אלה קורסים עמוסים יותר, הדורשים מהסטודנטים מעורבות רגשית לצד עשייה אינטנסיבית בשטח ועבודה משותפת עם תושבים, ארגונים ומקבלי החלטות. כל אלה מחדדים את הצורך בתהליכי מדידה והערכה המותאמים לסוג זה של עשייה אקדמית. תהליכים אלה חיוניים להמשך פיתוח הפעילות והגברת האפקטיביות שלה. עם זאת,  יש קושי להעריך את הפעילות בכלי הערכה ומדידה מסורתיים. בקורסים כאלה ניתנת, על פי רוב, הערכה גם לדרכי העבודה עם הקהילה ולהשפעת הפעילות. חלק מהמרצים אף נותנים ציון רק לאחר שווידאו שהפרויקט יושם בשטח או שהדוח המסכם הועבר בפועל לארגון או לקהילה (2). מרצים רבים גם משתמשים בכלי הערכה מגוונים, כמו כתיבת יומנים, למידת עמיתים ומתן משוב פורמלי ולא פורמלי. שיח פתוח ומתמשך לכל אורך הסמסטר חיוני, על פי עדותם, למימוש מטרות הקורס (3).

  7. הכרה ותמיכה מהמוסד – כפי שכבר ניתן להבין, קידום שותפות אקדמיה-קהילה הוא אתגר נכבד, בייחוד באוניברסיטת מחקר מדעית. כדי לקדמו, נדרש המוסד לתת תמיכה ורוח גבית, ליווי, הכוונה, תקציב, סיוע בגיוס כספים ועוד כיוצא באלה.

 בתמונה: מה חושבים תושבי שכונת הדר על רחוב ארזלורוב. מתוך עבודתן של מורן בריסקר, קרין קיקינזון ואור הירשהורן, תכנון עם הקהילה 2016.
  

סיכום

תהליכים פוליטיים, חברתיים וכלכליים משפיעים על השיח הציבורי בעולם וגם בישראל, בייחוד לאחר אירועי המחאה החברתית של שנת 2011, וגורמים גם לאקדמיה לבחון את הרלוונטיות שלה ביחס אליהם.

השיח החברתי משפיע בשנים האחרונות גם על המגזר העסקי, וחברות פרטיות במספר גדל והולך מצרפות להערכה המבוססת על תוצאות עסקיות גם הערכה הנוגעת ליחסן לחברה. והמגזר השלישי מצדו מודד את האפקטיביות, כדי להשיא תשואה טובה יותר לתורמים ולבעלי העניין. אין מגמות אלה נפקדות גם מהאקדמיה. בהקשר זה התקיים לאחרונה כנס שהוצגו בו ממצאי פרויקט (4) Tempus Esprit ,  המשותף למוסדות אקדמיים מישראל ומאירופה, שבמסגרתו פותח לראשונה כלי להערכת האחריות החברתית של מוסדות אקדמיים. הכלי מסייע למוסד להעריך את פעילותו בארבע קטגוריות עיקריות: שוויון, אתיקה, סביבה ושלוֹמוּת (well-being). חלק מהקריטריונים לבחינת מידת ה"חברתיות" של המוסד נוגעים לשילוב תכנים חברתיים וקורסים משלבי עשייה חברתית בתכנית הלימודים של המוסד. גם התכנית תקווה ישראלית, שהשיק לאחרונה נשיא המדינה, מבקשת לקדם חזון של אקדמיה הפועלת מתוך הקשבה לתהליכים המתחוללים בחברה הישראלית, ומשמשת זירת מפגש המקדמת גיוון, שונות והכלה.

שותפויות אקדמיה-קהילה מסייעות בקידום האחריות החברתית של האקדמיה, מחנכות את הסטודנטים למעורבות אזרחית פעילה, מחזקות את הקשר עם החברה ומגיבות לאירועים העומדים על סדר היום הציבורי באמצעות בחינת סוגיות במעבדה האמיתית, זו הנמצאת מחוץ למגדל השן. הפעילות עם קבוצות שונות המרכיבות את החברה הישראלית מעניקה ערך מוסף של ממש גם לסטודנטים, המעידים על חוויה משמעותית, גם אם לעתים מטלטלת, על שינוי תפיסה אישית ומקצועית בעקבות ההשתתפות בפעילות החממה ואפילו על רצון להרחיב את היקף הפעילות ולוודא שהקהילות יזכו ליהנות מפרי העשייה ולראות את תוצריה.

עם זאת, היציאה של האקדמיה אל מחוץ לכותלי הקמפוס מציבה אתגר נכבד לפני כל השותפים לתהליך, הן בהיבטים הפדגוגיים והן בהיבטים המנהליים והלוגיסטיים. שילוב תכנים חברתיים בקורסים ובמחקר אקדמי, בייחוד באוניברסיטת מחקר, הוא אכן אתגר, אבל אתגר הטומן בחובו הבטחה ותקווה גדולה להוביל שינוי שיכונן חברה טובה יותר.

 

בתמונה: הפנינג בשכונת נווה פז, ביוזמת הסטודנטים מאיה ורדי ואהוד וגנר מהמסלול לתכנון ערים בטכניון' ,תכנון עם הקהילה 2016. מתוך: עמוד הפייסבוק של עיריית חיפה.

 

המאמר המלא יתפרסם בספר שיצא בקרוב ויעסוק בעבודת החממה החברתית ובפעילותם של קורסים משלבי עשיה חברתית בטכניון. 

 

 

מקורות:

(1) Warr, D. & Williams, R. (2016). Two steps forward, one step back: Achievements and limitations of university-community partnerships in addressing neighborhood socioeconomic disadvantage. International Journal of Community Research and Engagement, 9 (22-40).

(2) Balit-Cohen E. (2016). The learning process and evaluation outcomes. Developing and implementing socially engaged curriculum: models and reflections, the Tempus Esprit project

(3) Hainebach, R. (2016). The learning process and evaluation outcomes. Developing and implementing socially engaged curriculum: Models and reflections. The Tempus Esprit project.

(4) Tempus Esprit, The Social Benchmark Tool, 2016

Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now