החממה החברתית מקדמת שיתופי פעולה בין האקדמיה לקהילה ופועלת בתמיכת המועצה להשכלה גבוהה, הרואה במחויבות החברתית את תפקידה השלישי של האקדמיה, לצד ההוראה והמחקר.
החממה החברתית פועלת בטכניון משנת 2011, לצד פרויקטים נוספים שהוקמו במגוון מוסדות אקדמיים בארץ. מדי שנה, כפי שאנו למדים מדיווחי המל"ג ומהקולגות שלנו, מתרבים (לשמחתנו) פרויקטים המשלבים עבודה עם קהילה במסגרת אקדמית.
שיתוף פעולה כזה בין האקדמיה לקהילה מזמן אתגרים רבים וכמובן שגם מציב שאלות וקשיים מגוונים. אנסה להעלות כאן סוגיות שאנחנו מצאנו כמשמעותיות, שאלות שכדאי לעסוק בהן וגם כלים, טיפים ורעיונות שיוכלו לעזור.
למה לעבוד עם הקהילה? שאלה טובה! הגיוני שנבדוק למה זה בכלל כדאי... אז להלן מספר תשובות אפשרויות:
לקהילה יש ידע! האקדמיה אינה המחזיקה הבלעדית בידע. בניגוד לגישה המסורתית הגורסת כי ישנה אמת אחת, אנו מאמינים כי ידע מגיע ממגוון מקורות. הקהילה מחזיקה בידע יחודי, שאינו נמצא בידינו והוא בעל ערך לא פחות מהידע המקצועי שאנחנו מספקים (1).
עבודה תכנונית המשתפת את הקהילה (או את הלקוח) מהשלבים הראשונים תוביל לתוצר המותאם בצורה המיטבית לצרכי הקהילה.
לגיטימציה של הקהילה לתהליך - בואו נחשוב רגע כמה קשה לנו לקבל שינויים, גם אם הם טובים וגם אם בחרנו בהם: מעבר דירה, החלפת עבודה. על אחת כמה וכמה קשה לקבל שינוי שאנחנו לא יודעים כיצד ישפיע עלינו ועל איכות חיינו, ובוודאי כשהוא מונחת עלינו מלמעלה. לכן עבודה עם הקהילה מהשלבים הראשונים יכולה לסייע בקבלת השינוי בצורה טובה וחלקה יותר.
שינוי חברתי - הדרך לשינוי עוברת בחיזוק החברה. אם נשתף פעולה עם הקהילות הסובבות אותנו, נוכל לתת להן כלים ולהעצים אותן, כך שבעתיד יוכלו התושבים לפעול באופן עצמאי ולהשפיע על חייהם ועל סביבת המגורים שלהם.
מתן כלים - כמו בסיפור הידוע על החכות והדגים, חשוב לתת לקהילה ידע, כלים ומיומנויות כדי שתוכל לפעול בעצמה, ולא לתת לה תוצר מוגמר, צדקה או תרומה. כמובן שלפעמים כלים אינם מספיקים, ויש צורך ביותר מכך. חשוב גם להסתכל על התמונה הרחבה, כי אם ניתן לקהילה חכות אבל לא יהיו דגים בים, לא רק שלא נועיל אלא אפילו נזיק.
היזון חוזר בין האקדמיה לקהילה - כאמור, לקהילה יש ידע. אנחנו מאמינים שהידע הזה יכול להעשיר את האקדמיה בקולות חדשים וליצור ידע חדש.
חיבור למציאות המקומית - אנחנו אוהבים להתחבר ל"גלובלי" ולהסתכל על העולם הרחב. תמיד טוב לקבל השראה וללמוד מתקדימים, אבל הפרויקטים הטובים באמת הם אלה שמחוברים למציאות המקומית שלהם ולכן הם הרלוונטיים ביותר. כפי שתיאר זאת אדר' מארק מימרם בהרצאת אורח בטכניון: “אל תהיו גלובליים - תהיו לוקאליים, אפילו כשהלוקאלי נראה לכם משונה".
העולם משתנה - בעידן הגלובלי המציאות משתנה לנגד עינינו במהירות אדירה. כדי לא לאבד רלוונטיות, האקדמיה צריכה לדעתנו לבחון את עצמה ולהתעדכן בהתאם לשינויים המתרחשים בעולם.
אז אם השתכנעתם, נעבור לשלב הבא...
איך לעבוד עם הקהילה?
ללא ספק נושא מורכב ומאתגר. הנסיון שלנו מראה שהעבודה עם קהילה דורשת השקעת משאבים רוחניים ופיזיים. אנסה להעלות כאן כמה עקרונות וטיפים שאנחנו מצאנו כמועילים:
פיתוח כלים מותאמים לעבודה עם הקהילה - הנסיון שלנו מראה שבמפגשים עם הקהילה, הסטודנטים מתקשים להסביר את עצמם. הכלים המקצועיים שהם רוכשים באקדמיה, אינם נחלתם של הקהילה שאינה דוברת את אותה שפה מקצועית (ולפעמים לא את אותה שפה לשונית). מכאן, שיש צורך בפיתוח שפה, כלים ומיומנויות לתקשורת עם הקהילה. לעתים אנחנו עושים שימוש בכלים מתחום האנתרופולוגיה - כמו מיפויים קוגניטיביים בהם התושבים מציירים יחד עם הסטודנטים את מפת הפעילות היומית או השבועית שלהם ומתוך כך עולים בצורה ברורה יותר מהם הצרכים של אותה קהילה (2).
בתמונה: שימוש בכלי מתחום האנתרופולוגיה לצורך מיפוי נקודות העניין של נשים בשכונת השוק בחיפה. מתוך הפודסט העירוני - עבודה של הסטודנטיות אנאייס סמעאן, דפנה רוזנפלד ונטלי מיקי
הזמנת התושבים להביע דעה - פעמים רבות אנשים אוהבים לספר על עצמם, אבל חשוב לדעת איך לגשת. אירוע פתוח בעיר אליו מוזמן הציבור הרחב להגיע ולהשמיע את דעתו הוא דוגמה אחת. חשוב ליצור אווירה נעימה ופתוחה. בדרך כלל... זה עובד (: ואם לא, זה בסדר. כדאי לזכור שאף אחד לא חייב לשתף איתנו פעולה, וגם אנחנו לא תמיד נהנים לדבר עם מישהו זר באמצע הרחוב.
למידה משותפת בשטח - בהתאם לעיקרון לפיו לקהילה יש ידע, נצא עם הקהילה למסע משותף, בו שני הצדדים לומדים יחד תוך כדי עשיה.
מפגש בלתי אמצעי - נשתדל להגיע לסביבה הטבעית כדי לאפשר הידברות ופתיחות. אם הצלחנו ליצור קשר אישי, פעמים רבות יפתחו הדלתות והלבבות.
בניית שותפויות בקהילה - הכניסה לתוך קהילות כרוכה בעבודת הכנה ממושכת, דבר שקשה להשיג כשמדובר בפרויקט אקדמי קצוב בזמן (סמסטר או אפילו שנה אקדמית הם לא המון זמן במונחים של קהילה). מומלץ להסתייע בגורמים המכירים את הקהילה והעובדים עימה בשטח לאורך זמן. גורמים כאלה יכולים להיות פעילים שכונתיים, ארגונים חברתיים, עובדים קהילתיים מטעם העיריה וכו'. סיבה נוספת בגינה כדאי להסתייע ב"מתווך": מי שמכיר את הקהילה לעומק יוכל לסייע גם בתיאום ציפיות, להמשיך את הקשר גם אחרי שאנחנו "נעלמים" ולהכניס את הפרויקט לתוך קונטקסט נכון שימנע מפח נפש ואכזבות מיותרות.
דרכים יצירתיות לאיסוף מידע - כדי להשיג שיתוף פעולה, כדאי להיות יצירתיים ולמצוא הזדמנויות שמזמינות פתיחות ושיח. בקורס התחדשות מקומית בהרצליה, לדוגמה, החליטו הסטודנטים לקיים אירוע במהלך שבוע הספר. הסטודנטים הגיעו לעיר, פרסו שולחנות ופינות יצירה לילדים, כך שלהורים יהיה זמן ורצון לשוחח עימם ולהביע דעה על הפרויקטים שהם מציגים.
התייעצות עם מומחים חברתיים - לא תמיד יש לנו את הידע הדרוש ליציאה אל הקהילה. אנחנו פיתחנו רשת של בעלי מקצוע מהתחום החברתי המכינים את הסטודנטים שלנו לקראת העבודה עם הקהילה. מומחים כאלה יכולים להיות: מומחים בעבודה קהילתית מהאקדמיה, פעילים חברתיים המכירים את הקהילה מקרוב, עובדים קהילתיים מטעם הרשות המקומית וכיוב'.
הנגשת התוצרים לקהילה - נושא מורכב שה"נוסחה" הנכונה עבורו טרם נמצאה לטעמנו. חשוב לנו להשאיר לתושבים תוצרים. עד כה נהגנו להפיק חוברות, נירות עמדה ותוצרים מודפסים שונים ולהעניק אותם בסוף הפרויקט לקהילה. אולם, לחלק מהקהילות עימם אנחנו עובדים אין יכולת לעשות שימוש ב"ניירות" הללו. בנושא זה אנחנו בוחנים דרכים להשתפר באמצעות סרטונים המנגישים מידע לתושבים, קיום פרויקט או אירוע חגיגי משותף, ואפילו השארת תוצר ממשי בשטח - כמו הקמת גינה בשיתוף התושבים וכו'. בהקשר זה נשמח לרעיונות נוספים!
פעילות המשכית - בעבודה עם קהילה חשובה מאוד המשכיות. קשה מאוד להשיג המשכיות כשיש לוח זמנים אקדמי ולא פחות חשוב - חופש אקדמי, במסגרתו מחליטים המרצים כל שנה, או כל סמסטר - עם מי ואיפה הם רוצים לעבוד. עם זאת, כשיש גוף המרכז את הפעילות ומלווה אותה לאורך זמן - כפי שאנחנו עושים בחממה, ניתן לבנות רשת של קשרים ולשדך בין רצונות של ארגונים, ערים וגופים שונים לבין מרצים ואנשים בעלי תשוקה לנושא.
בתמונה: דרך יצירתית להזמנת תושבים למפגש פתוח. מתוך הקורס התחדשות עירונית בקריית ים/ אדר' מיכל יוקלה, 2014
על קשיים, אתגרים וטיפים נוספים - בפוסט הבא!
עוד רעיונות, דוגמאות, תמונות וסרטונים באתרים של החממה החברתית:
(1) דוגמאות מצוינות לשימוש בידע מקומי הן אפליקציות האוספות דיווחים כמו וויז ואחרות.