© 2014 by Ruti Donag. Proudly created with Wix.com

מה שקורה בחליסה (לא) נשאר בחליסה

August 7, 2016

חיפוש המילה "חליסה" בגוגל מעלה את התוצאות הבאות: "סופ"ש בחליסה: פצועים, יריות ושני רימונים"; "מהומות בחיפה על רקע הריסת בתים בשכונת חליסה"; "ליל קרב בשכונת חליסה בחיפה" (1). על רקע המורכבות של השכונה החליטה אדר' מיכל יוקלה לעסוק דווקא בתכנון התחדשות עירונית לשכונה במסגרת סטודיו (2) העוסק בנושא. 

האתגרים שעמדו בפתחו של הסטודיו היה גדולים: שילוב תכנים חברתיים בסטודיו לאדריכלות, עיסוק בנושא הנפיץ ביותר בחברה הישראלית - יהודים-ערבים ומפגש בין סטודנטים יצירתיים לתושבים שבעי הבטחות הם רק חלק מהם.על השאלה האם סטודיו לאדריכלות צריך לעסוק בנושאים קונפליקטואליים ניתן לקרוא במאמר שפורסם לאחרונה בעקבות הקורס 'תכנון עם הקהילה'. Kallus & Shamur טענו, כי באזורים בהם מתקיים אי שוויון וחוסר צדק חברתי, שמירה על ניטרליות אינה אפשרית, שכן עבודת האדריכל היא, בין היתר - לזהות מציאות חברתית, כלכלית ופוליטית ולהגיב אליה (3). 

מעורבות האקדמיה בקהילה היא נושא מתפתח בישראל בשנים האחרונות, פרויקטים מגוונים פועלים בתחומים שונים, אולם לטענת גולן ואחרים (4) , המכנה המשותף של מרביתם הוא התחושה שהקיטוב בחברה הישראלית מחייב את האקדמיה לפעול לקידום צדק חברתי ולעשיה בקהילה כחלק מתהליך הלימוד באוניברסיטה. 

 

מבנה הסטודיו

הסטודיו, שפעל בשיתוף החממה החברתית במבנה המחודש של הפקולטה לארכיטקטורה בשכונת הדר בחיפה (5) כלל, נוסף על המרכיב התכנוני שני חלקים משמעותיים יחודיים: הראשון - הרצאות אורחות מפי אנשי מקצוע ובעלי עניין המכירים את השכונה לעומק, ושפרסו בפני הסטודנטים תמונה רחבה אודות המקום והשני - שיתוף הקהילה - באמצעות סיורים מודרכים בשכונה ומפגשי תושבים במטרה ללמוד את המקום דרך עיני התושבים. מודל זה לעבודת סטודיו מאפשר היכרות מעמיקה עם האתר ועם התושבים הגרים בו מתוך ציפיה כי התוצר התכנוני שיפתחו הסטודנטים יהיה עשיר יותר ומותאם בצורה טובה יותר למאפייני הקהילה ולצרכיה.

היציאה מחוץ לגבולות הקמפוס מאתגרת במובנים רבים ודורשת השקעת משאבים מרובה מצד המרצה, מצד הסטודנטים ומצידנו כגוף המלווה את הפעילות. לאור זאת, ולאור קשיים ולבטים שליווי אותנו במהלך הסמסטר, נפגשתי עם מספר סטודנטים שהשתתפו בסטודיו כדי לשמוע על החוויות שלהם ועל התהליכים שעברו, וכדי לבחון האם הקורס, המוגדר כ"קורס משלב עשיה חברתית" אכן השפיע על המשתתפים בו כפי שקיווינו.

 

למה חליסה?

כחלק מתכנית הלימודים במסלול לארכיטקטורה, בוחרים הסטודנטים בשנים ג' וד' סטודיו מתוך אפשרויות מגוונות - בין 3 ל- 12 אפשרויות שונות.

ביקשתי לבדוק מדוע בחרו הסטודנטים בסטודיו שעסק בשכונת חליסה, ומה היו הציפיות שלהם לפני תחילת הסמסטר. קיבלתי שלוש תשובות: הראשונה היתה הרצון של הסטודנטים להתנסות בעבודה עם קהילה ובמפגשי תושבים - מעין "שיתוף ציבור" - נושא שנראה להם מעניין וחשוב להמשך דרכם המקצועית כאדריכלים; המניע השני היה הרצון לעסוק באזור עוני, או אזור מוחלש, נושא שמשך וסקרן חלק מהסטודנטים; ואחרים הצביעו על הרצון להכיר את האתר באופן מעמיק ובלתי אמצעי.

בנושא הציפיות, סיפרה מלאני יחזקאלי, שנה שלישית, כי רצתה להכיר את המקום לעומק - "אמיתי כזה". זה נובע מהתפיסה שלה לפיה "לבוא ולהתחיל לתכנן בלי להכיר את המקום זה חוסר אחריות". מה שהיה מעניין לגלות הוא, שהאוריינטציה החברתית של הסטודיו השפיעה על הסטודנטים גם בחלקים הלא פורמליים של הקורס, בזמנם החופשי של הסטודנטים. מלאני סיפרה, כי גם כאשר שוטטה בשכונה באופן עצמאי, ללא ההכוונה וההדרכה שניתנה בסיור הראשון בשכונה, היא הרגישה לגיטימציה לדבר עם אנשים יותר מכפי שעשתה בעבר בסטודיואים אחרים שלא הוגדרו כ"חברתיים".

 

 

 

 בתמונה: ספיר בנטל (מימין) ומלאני יחזקאלי (במרכז) במהלך הסמסטר במבנה ההדריון. צילום: ניצן זוהר

 

פשוט להקשיב להם

הידע של התושבים אודות השכונה הוא משמעותי וחשוב לתכנון - "ידע מקומי". עם זאת, לא פשוט להגיע לידע הזה, ועוד קשה מכך לשלב אותו בתהליך התכנון. ספיר בנטל, שנה ד' (ר' תמונה בהמשך) ציינה כי היה לה חשוב להשתמש בכלים שקיבלה מהתושבים כדי לתכנן משהו מתאים עבורם. לשאלתי איזה סוג של ידע נמצא בידי התושבים ואיך ניתן להגיע אליו השיבה: "צריך פשוט להקשיב להם. למילים הקטנות, המשפטים הקטנים האלה שלא מייחסים להם חשיבות. למשל נושא התשתיות, שאנחנו לא לוקחים בחשבון כשאנחנו מתכננים. בסיור, התושבים אמרו: 'הביוב מסריח; 'הילד שלנו חולה'. מכאן הבנו שבעיית התשתיות מטרידה את התושבים יותר מסוגיות אחרות".

עוד סיפרו הסטודנטים, כי המפגשים עם התושבים פתחו בפניהם פתח לתרבות ולאורחות החיים של תושבי חליסה. התושבים סיפרו לסטודנטים על המנהגים ועל מעגלי החיים שלהם: היכן גרים אחרי החתונה, הרחבת המשפחה והצרכים השונים של המשפחה. באירוע שהתקיים במסגרת לילות רמדאן, הציגו הסטודנטים את הצעות התכנון שלהם בפני התושבים. התושבים, הזמינו את הסטודנטים לשבת איתם לשולחן, וסיפרו על מנהגי החג.

בנוסף, הסטודנטים איתרו מתוך השיחות עם התושבים את הבעיות המרכזיות בשכונה: מחסור במגורים, בעיית שטחים ירוקים ושטחי משחק, קשיי הליכות, ניתוק תחבורתי ועוד. הנושאים הללו באו לידי ביטוי בפרויקטים של הסטודנטים.


הקונפליקט

ליוויתי את הסטודיו שפעל בחליסה במהלך הסמסטר והייתי בקשר רצוף עם מיכל, ששיתפה אותי באתגרים ובלבטים שצפו במהלכו. לא היינו בטוחות שהסטודנטים מתחברים לנושא ולמקום. לעתים היתה לנו תחושה, שהמציאות הישראלית לא פוסחת על הסטודיו ושקשה לסטודנטים להתרחק מהשיח של "הם" ו"אנחנו", ולהכיר באמת את "האחר". בנושא הזה הופתעתי יותר מכל כששמעתי ממקור ראשון מה מספרים הסטודנטים:

הגר ביטון: "למדתי הרבה מלשבת עם התושבים בחגיגות הרמדאן, לאכול איתם, לדבר איתם... זה היה מרגש וחווייתי".

מלאני יחזקאלי: "זו פעם ראשונה ששמעתי על צדדים אחרים של הקהילה הערבית, המוסלמית שגרה שם. גיליתי, שהתרבות לא שונה כל כך מהתרבות המרוקאית שלי. זה היה מגניב. בגלל זה היה לי קל לתכנן, זה היה מוכר מהבית".

 

הכי קל לעשות ג'נטריפיקציה

שאלת מיליון הדולר היתה, מבחינתי, מה היה קורה בסטודיו לו היה מתקיים ללא שיתוף הקהילה? הפרצופים שהסטודנטים עשו בתגובה לשאלה הזו הבהירו לי שקשה להם לדמיין את זה. ספיר בנטל: "את לא יכולה סתם לבוא ולהגיד 'טוב, הם צריכים פה מגורים...' ואז – למי באמת את מתכננת את המגורים? השכונה הזו צריכה שינוי. את פשוט תעשי משהו חיצוני, תגידי: 'טוב, צריך להכניס לפה עוד אוכלוסיה כדי לשנות, איזשהו סוג של ג'נטריפיקציה, זה משהו שיכול לבוא מאוד בקלות. אבל, כשאת מדברת עם התושבים בשכונה ואת רואה באמת את האופי שלה ומה באמת חשוב את מבינה שזה לא מה שהם צריכים".

אבשי זוסמן, שנה ד': "שכונה זה דבר חי. האנשים חיים בה, הם שינו אותה כך שתתאים להם, בנו תוספות. כשרואים את זה מבינים שאי אפשר פשוט למחוק הכל ולבנות שם מגדלים. זה הדבר הכי מנותק מהמציאות שיכול להיות".

הגר ביטון: "תכנון עם הקהילה זה חשוב, כי אנחנו מתכננים עבור אנשים. מאוד פשוט. במיוחד בחליסה. זה הבית שלהם..."

 

  בתמונה: הסטודנטים במהלך אירועי לילות רמדאן בשכונת חליסה. צילום: אבי בלומברג

 

מה היה חסר?

היה משמח מאוד לשמוע שהסטודנטים, היו רוצים ששיתוף הפעולה עם הקהילה יהיה יותר אינטנסיבי. הם הביעו חשש מכך שהקהילה לא נתרמה מספיק משיתוף הפעולה, והציעו בעתיד, לקיים פעילות משותפת שגם מיטיבה באופן ישיר עם הקהילות המעורבות. הסטודנטים טענו, שחשוב לוודא שתהיה להם תועלת גם בטווח המיידי ושיוכלו לראות שינוי ממשי בשטח.

חלק מהסטודנטים הביעו קושי בסנכרון של המפגשים עם הקהילה עם עבודת העיצוב בסטודיו. חלקם ציינו, שתחושה של חוסר ביטחון מנעה בעדם לבקר באתר פעמים נוספות כפי שהיו רוצים, וכי ציפו ליותר מפגשים, ואפילו למפגשים יותר מעמיקים כדי להכיר את הקהילה. חלק מהסטודנטים תיארו קושי לפנות לאנשים שאינם מכירים וליצור עימם יחסי אמון והיכרות, ושמסיבה זו רצוי לארגן יותר סיורים מודרכים ומתואמים מראש.

 

תפיסה חברתית

חלק מהסטודנטים השתתפו בעבר בקורסים משתפי קהילה, וחלקם לא. עם זאת, נראה שעבודת הסטודיו הטמיעה בהם תפיסה חברתית, לפיה לא ניתן לתכנן מבלי להכיר את אנשים ולהבין מה נכון להם, כפי שסיפר אבשי זוסמן: "נראה לי שצריך יותר לשתף את האנשים שגרים שם עכשיו ולא רק להגיד להם: 'הדירה תהיה שווה יותר כסף, אז בואו תעברו'. שזה לא יהיה שיקול רק כלכלי, יותר לתת לאנשים להחליט מה הם רוצים, שירגישו שזה שייך להם". גם מלאני יחזקאלי התייחסה לנושא: "חשוב לגלות אחריות כלפי מי שנמצא שם. לא לתקוע להם משהו וללכת. יש צרכים, יש דברים שצריכים להגיע לפני סתם איזה תכנון יפה. יש הרבה דברים. זה לא משחק."

 

לסיכום

אין ספק ששיתוף קהילה במסגרת סטודיו היא מורכבת לתפעול ולביצוע, בוודאי כשמדובר בשכונה כמו חליסה, המציבה אתגרים לא פשוטים בכל היבט. עם זאת, השיחות עם הסטודנטים הבהירו לי, שהעבודה שלנו נושאת פרי, וכי לא רק שהסטודנטים מתחברים לעשיה, אלא שרובם אפילו היו רוצים שהיא תהיה משמעותית ואינטנסיבית יותר.

היה מרגש ומשמח לגלות שהסטודנטים מציפים שאלות חשובות של אתיקה ומוסר, ומבקשים לוודא שהקהילה תזכה לרווח ולתועלת במסגרת שיתוף הפעולה עימה.

בימים אלה אנו עובדות על הוצאה לאור של ספר מאמרים בנושא קורסים משלבי עשיה חברתית. באחד הפרקים ראיינו את מיכל יוקלה, בנושא הסטודיואים החברתיים שהיא מלמדת בפקולטה לארכיטקטורה. הכותרת שמיכל נתנה לראיון: "אנשים לפני בניינים" משקפת יותר מכל את המסר של הסטודיו, שנראה כי נטמע בקרב הסטודנטים בצורה יפה.

 

מה אומרים הסטודנטים - ציטוטים נבחרים

"באתי לכאן כדי להשפיע על אנשים. לאדריכל יש השפעה משמעותית על החברה" (הגר).

"הידע שלי והתפיסה שלי השתנו בצורה מהותית מתחילת הסמסטר לסופו, התווסף לי הרבה ידע שתרם לי לגיבוש תפיסה שונה" (ספיר).

"הרגשתי שנוצר שם מקום. שלמרות שהתנאים קשים והלא אופטימליים, אנשים משתדלים לחיות שם הכי טוב שהם יכולים" (אבשי).

"בטוח ארצה להיות חלק מתכנון קהילתי. אין לי שום ספק שזה יהיה חלק גדול מהתכנון ואני לא אעשה יותר דבר של: 'בואו, יש פה שטח, מה המידות שלו, יאללה, בוא נשים פה איזה בניין'... " (מלאני).

"שמנו דגש על תיאום ציפיות, אמרנו מלכתחילה לתושבים כל הזמן שאנחנו סטודנטים שרק מציעים רעיון לפרויקט, כדי לא להשלות אותם" (ספיר).

"למדתי הרבה יותר מלשבת עם התושבים ליד השולחן, לאכול איתם ולדבר איתם" (הגר).

 

תודות לסטודנטים שהסכימו להתראיין ושנתנו את הסכמתם להיות מוזכרים בבלוג: הגר ביטון, מלאני יחזקאלי, ספיר בנטל ואבשי זוסמן.

 

קישורים לכתבות נוספות על הסטודיו בחליסה:

בין חליסה לבוסתן כיאט - ביקור בשתי הגשות של פרויקטי סטודנטים לארכיטקטורה מהטכניון/ עומרי זליכה, אתר 'המנדט'

הצעות להתחדשות שכונת חליסה בחיפה/ Archijob 

סטודנטים בטכניון הציעו הצעות להתחדשות שכונת חליסה/ Saf

 

_________________

(1) חליסה, גוגל 

(2) סטודיו הוא קורס להכשרת אדריכלים במסגרתו עוסקים הסטודנטים בתכנון ובעיצוב של שכונה/ אזור

(3) Kallus & Shamur (2015), Professional education in an ethno-nationaly contested city: Architecture students engage with their professional and national identities, Journal of Architecture and Planning Research

(4) גולן ד.,  רוזנפלד י., בן יוסף ש., כנאנה ה., רוזנפלד י., שוורץ ב. ושרירא ב. (2005), "פעילות סטודנטים לשינוי חברתי – מיפוי העבר למען העתיד, טיוטה לדיון"

(5) מבנה ההדריון המשופץ בלב שכונת הדר החיפה

Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now