בפוסט הקודם דיברנו על פערים בידע, במטרות ובלוחות זמנים העלולים להערים מכשולים בעבודה עם קהילה במסגרת אקדמית. בפוסט הזה נעלה עוד כמה נקודות:
עיצוב "טוב" מול עיצוב עם הקהילה?
החממה החברתית, שהחלה דרכה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים עוסקת הרבה בתכנון ובעיצוב עם קהילות. שאלה בה אנו מתחבטים לעתים קרובות היא האם עיצוב עם הקהילה יכול גם להיות עיצוב "טוב"? האם כדי לשתף את הקהילות בעבודה התכנונית או בעבודת העיצוב חייבים להתפשר? כאשר רוצים לשתף את הקהילה בעבודת השטח (ולא רק בעבודת התכנון), ישנן מספר סוגיות מגבילות:
חוקיות - כדי לבנות משהו "רציני", צריך היתרים ואישורים
טכניות - באילו חומרים ניתן לעבוד יחד עם הקהילה? אם נבצע עבודה שנדרשת עבורה מומחיות מיוחדת, הקהילה לא תוכל להשתתף
תקציב - פרויקטים מורכבים כרוכים בעלות גבוהה, מה שלא תמיד מתאפשר בעבודה עם קהילה
כפועל יוצא מכך, פרויקטים רבים שמשלבים עבודה עם הקהילה משתמשים בטכנולוגיות פשוטות ובחומרים זמינים כמו צמיגים ממוחזרים, הדבקת אריחים ושברים, שתילת צמחים וכו'. אלה פעולות שניתן לבצע בקלות בשיתוף אנשים שאינם בעלי מומחיות, אבל זה בא לעתים על חשבון העיצוב.
השאלה היא האם צריך לבחור? אולי אפשר גם וגם? אולי כן ניתן לשלב עבודה עם קהילה ועדיין להשיג עיצוב טוב? כמובן שאפשר! בתמונה הזו ניתן לראות את הפרויקט המקסים של שני סטודנטים מהטכניון (1) שעבדו עם קהילה חרדית בירושלים. החומרים בהם בחרו אפשרו עבודה עם הקהילה וגם תוצאה מרהיבה.
בתמונה: פרויקט מקסים של רועי שמיר ועומר וולף, על גבי חזית המרכז הקהילתי רוממה בירושלים. עבודה שנעשתה בשיתוף מלא עם הקהילה החרדית במקום.
קבוצת (MASS DESIGN (2 העובדת בעולם השלישי עם קהילות שונות, מאמינה שעיצוב טוב מחובר בהכרח לצרכים של התושבים, לחומרים הזמינים בסביבה ולידע המקומי שלהם. לשיטתם, עיצוב מבוסס קהילה אינו פשרה.
בפרויקטים שהיא מקדמת, הקבוצה עושה שימוש בחומרים הזמינים לקהילה המקומית, ויותר מכך - נעזרת בידע המקומי כדי להוציא לפועל את הפרויקטים. מומלץ לצפות בסרטון ולראות איך התושבים משתתפים בעבודת הבניה ובאילו חומרים נעשה שימוש. וכל זאת - מבלי לאבד את העיצוב, אולי להפך.
קצת צניעות: לא הכל אפשרי
לפעמים נדמה לנו שאנחנו יכולים הכל. שאם רק נגיע לקהילה, נעבוד איתה, נעזור ונכוון - הכל אפשרי. במציאות, לא הכל אפשרי. כפי שנאמר קודם, אנחנו מגיעים לזמן קצוב. הקהילה, היתה שם לפנינו ותהיה אחרינו. לפעמים הבעיות מורכבות יותר מפי שנדמה לנו, לא תמיד אנחנו יכולים לחולל שינוי, לא תמיד מה שיש בארגז הכלים שלנו הוא מה שנחוץ לקהילה. חשוב להבין שהזירה רחבה יותר מכפי שנדמה לנו, והיא מרובת שחקנים.
לעתים, עצם השותפות היא המטרה. אם הצלחנו בסמסטר אחד או שניים, להכיר מעט את האנשים, ללמוד מהם ולעבוד איתם, לפעמים דיינו (:
בתמונה: המערה הסודית בשכונת נווה פז, סיור עם תלמידי בית ספר גבריאלי במסגרת פרויקט "שבילים", דצמבר 2015 (3) צילום: גיא שחר
לא כולם רוצים
לפעמים אנחנו נתקלים בחוסר שיתוף פעולה וזה מאוד מתסכל. נראה לנו שאנחנו מציעים הרים וגבעות אבל בצד השני אין מי שמרים את הכפפה. כדי למנוע תסכול, רצוי לברר מול הקהילה, או מול מישהו מטעמה האם יש עניין לשיתוף פעולה? הרי, אף אחד לא חייב לשתף איתנו פעולה. חשוב שנסביר את עצמנו, מה אנחנו רוצים לעשות, מה המטרות שלנו (ראו לעיל) ואיך מה שאנחנו מציעים יכול לסייע או לתרום. נקודה נוספת היא, שלפעמים לוקח זמן להבין מה שאנחנו עושים, ולכן רצוי לתת דוגמאות לשיתופי פעולה מוצלחים מהעבר כדי לאפשר לשותפים הפוטנציאליים לדמיין מה יכול לקרות בעקבות הפרויקט שאנחנו מציעים. חשוב לנסות ולראות בעיניים שלהם - האם ואיך הפרויקט שלנו יכול לקדם את הקהילה? או שהוא מקדם רק את המטרות שלנו? חשוב גם לאתר את הפרטנרים המתאימים. לא כל אחד יכול לקדם שותפות כזו.
ואם עשינו את כל אלה, ועדיין... אין שיתוף פעולה. אולי זה פשוט לא מתאים? האם מותר לקהילה לסרב לנו? כמובן שכן!
בתמונה: סיור תלמידים מנשר בטכניון, כחלק מפעילות המעבדה העירונית בנשר, בהנחיית פרופ' איריס ערבות וצמרת הראל-כנות. צילום: צמרת הראל-כנות
לפני סיום: כדי להצליח בעבודה עם קהילה, צריך לקחת בחשבון את ההבדלים והפערים בין האקדמיה לבין העולם שבחוץ. רצוי להתכונן מראש, ולעשות תיאום ציפיות, לברר מהן הכוונות שלנו ומה כוונת הצד השני. לצאת לדרך רק אם יש פרטנר. ולא פחות חשוב: לדעת להוקיר תודה! זה לא מובן מאליו שהקהילה משתפת איתנו פעולה, פותחת את ביתה ואת ליבה לזמן קצר ומאפשרת לנו לקדם גם את המטרות שלנו.
איך אומרים תודה? אירוע חגיגי לציון סוף הפעילות, סיור בטכניון (אטרקטיבי!) שי צנוע, מכתב תודה (עושה המון!), תוצר של הפעילות שיוכל לשמש את הקהילה בעתיד וכו'.
ב-ה-צ-ל-ח-ה !
אם יש לכם נסיון מוצלח או פחות, אם אתם רוצים לשתף או להוסיף - נשמח אם תפנו אלינו!
(1) רועי שמיר ועומר וולף
(3) מצעדים קטנים לשבילים שכונתיים בהדרכת אדר' גיא שחר והסטודנטיות שרה חורי, עדי אלמלח ושמרית בר-אור