אז אחרי שהשתכנענו שלצאת מהקמפוס זה חשוב ומועיל, בוא נבדוק מה קורה שם כשהאקדמיה יוצאת ממגדל השן ? מהם הקשיים והאתגרים שהעבודה בשטח מזמנת?
פערים - שלושה נושאים עיקריים מאתגרים אותנו בעבודה עם הקהילה : ידע, מטרות ולוחות זמנים.
ידע - קיים פער גדול בין הידע שלנו לידע שיש בידי הקהילה, ובין הכלים שלומדים באקדמיה לבין הכלים המצויים בידי הקהילה. כדי להעביר ידע, לא מספיק לדבר באותה שפה (נושא מאתגר בפני עצמו כשעובדים עם קהילות מודרות), צריך גם לדבר באותה שפה מקצועית.
סטודנטים שלנו מדווחים, שכאשר הם יצאו לשטח, הם גילו שהתושבים לא מבינים את השפה המקצועית בה הם משתמשים ושהם נדרשו לפתח כלים ושיטות משלהם כדי להצליח לתקשר עם תושבים חסרי ידע טכני, למשל. כפי שתיארה זאת אחת הסטודנטיות: "היה מאוד קשה להסביר לנשים שלא ראו שרטוטים מעולם, על מה אנחנו מדברים. היינו צריכים לחשוב איך אפשר לשתף אותם בתהליך ושילבנו את הידע שרכשנו בפקולטה עם כלים 'פרימיטיביים' כדי שזה יעבוד" (1). בפוסט הקודם נתתי דוגמה לכלי אנתרופולוגי בו השתמשו סטודנטים כדי למצוא שפה משותפת עם תושבים.
מטרות - המשפט החביב עליי נאמר על ידי אחד מראשי הערים עימו נפגשנו במטרה להציג את פרויקט המעבדה העירונית: "אני לא יודע מה בדיוק אתן מציעות, אבל אשמח אם תעשו את זה בעיר שלי". עיריות וארגונים רבים עובדים איתנו בשיתוף פעולה. לא תמיד המטרות והמניעים ידועים לנו, ובוודאי שאנו לא מונעים תמיד מאותן מטרות. המטרות שלנו הן ברובן אקדמיות, ואנו רואים לנגד עינינו בעיקר את הכשרת הסטודנטים כמטרה. לעיר, לארגונים חברתיים ולתושבים יש מטרות אחרות, וזה בסדר (2) ! כדי להבין את הפערים האלה, חשוב לתאם ציפיות ולמנוע מפח נפש. אפשר פשוט "לשים את הקלפים על השולחן". זה יאפשר לנו למצוא מטרה משותפת או ערך משותף לשני הצדדים ולקבל את ה- win win הנכסף.
בתמונה: מפגש סטודנטים לאדריכלות עם ג'והיינה, פעילה חברתית בעיר עכו, מרץ 2016.
לוחות זמנים - הפעילות האקדמית כפופה ללוח זמנים אקדמי. בטכניון, מרבית הקורסים הם סמסטריאליים, דבר שיוצר קושי עצום בשילוב עבודה עם קהילה תוך עמידה במטרות ובלוח הזמנים של ההגשות, המבחנים וכו'. לקהילה, יש מן הסתם לוח זמנים משלה, קצב אחר ואילוצים אחרים וזה מעורר קונפליקטים.
קורס אקדמי שהתקיים בסמסטר שעבר ונאלץ להתמודד עם הסוגיות הללו הוא הקורס תכנון עם הקהילה שעסק בבניה בבוץ בשיתוף תושבים מהישוב צוקים בערבה (3). הקורס נתקל בקושי לשלב את לוח הזמנים האקדמי של ההגשות עם סדנת הבניה שתוכננה לסוף הסמסטר, ונאלץ לשנות את לוחות הזמנים בשל האילוצים של הקהילה עימה עבדו הסטודנטים.
בסמסטר הקודם, קיימנו לראשונה פרויקט חוץ-אקדמי. במסגרת הפרויקט "מצעדים קטנים לשבילים שכונתיים", עבדו שלוש סטודנטיות (4) מהפקולטה לארכיטקטורה עם תלמידים מבית הספר גבריאלי. הפעילות הונחתה ע"י אדר' גיא שחר. מכיוון שהפעילות לא היתה כפופה ללוח הזמנים האקדמי, התאפשרה יותר גמישות בלוח הזמנים, הסטודנטיות נפגשו עם התלמידים בזמנן החופשי, הן לא נדרשו להגיש עבודות או לקרוא מאמרים והיו פנויות לפרויקט, שהיה מוצלח מאוד וזכה לשבחים.
פתרון אפשרי נוסף הוא קיום של קורס שנתי, שבסמסטר הראשון לומדים בכיתה ובסמסטר השני יוצאים אל השטח. דוגמה לקורס כזה הוא קליניקה חינוכית מדעית, הפועל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, בשיתוף החממה החברתית מזה מספר שנים. בסמסטר השני, הסטודנטים משובצים לעבודת הוראה בבתי ספר תיכון באזור הצפון, כשהם מתנהלים עצמאית בלוח הזמנים הנוח להם. קורס נוסף העובד במתכונת דומה הוא הסדנה היישומית לעסקים קטנים ובינוניים, שאנו מקווים לשתף עימו פעולה בשנה הבאה. בקורס, לומדים הסטודנטים סוגיות הקשורות לניהול עסקים קטנים ובינוניים בסמסטר א' ובסמסטר השני יוצאים לעבודת שטח ומייעצים לבעלי עסקים קטנים באזור חיפה (5).
בתמונה: סטודנטים בקורס תכנון ובניה עם הקהילה בונים בבוץ בישוב צוקים בערבה, פברואר 2016.
על קשיים נוספים שעלולים להתעורר בעבודה עם קהילות בחלק הבא (:
(2) דוגמה למטרות: השמעת קול, קידום אג'נדה מסוימת, פרסום, מטרות פוליטיות וכיוב'
(3) בהנחיית אדר' נוף רקפת סיני ואדר' נוף צופיה רוזנר-סלע
(4) שמרית בר-אור, עדי אלמלח ושרה חורי
(5) סדנה יישומית לעסקים קטנים ובינוניים בהנחיית ד"ר איתן אדרס, הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון